<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ואתחנן סימנים שמ"ט—ש"נ</h1>
<h2>דף כ.</h2>
לא תחנם [דברים ז']. לא תתן להם חניה בקרקע, ופסק דוקא בארץ אסור למכור קרקע לגוי, אבל בחוצה לארץ מותר למכור קרקע לגוי. אבל ג' בתים זו לצד זו אם ישראל (יצסיר) [דר] שם אסור למכור. או לשכור לגוי לבית דירה [אסור] מפני שמכניס לתוכו עבודה זרה. ובירושלמי [ה"י] מוכיח דבחוצה לארץ מותר למכור ולהשכיר, אבל בסוריא בתוספתא [פ"ב ה"ג] תניא דמותר למכור ואסור להשכיר לבית דירה, וכן פסק וכן עמא דבר שמותר להשכיר בית לגוי, וטעמא לפי שמן התורה אינו אסור להכניס בו ע"ז אלא [ב]ביתו שהוא דר בו. וכן דלא תחנם לא קאי אלא אז' עממים בלבד. ד"א לא תחנם. לא תתן להם חן מכאן פסק שאסור לומר כמה נאה גוי זה. ומיהו צ"ע דלא תחנם לא כתיב אלא על ז' עממים בלבד.
ד"א לא תחנם. [דברים ז'] לא תתן להם מתנת חנם. וקצת קשה דאמרי' [גיטין ס"א ע"א] מפרנסין עניי גויים עם עניי ישראל, וכן תנן [חולין צ"ג ע"ב] שולח אדם ירך לנכרי שגיד הנשה בתוכו. ופי' רשב"ם דלשכינו או למכירו שיעשה למתנתו גמול מותר.
<h2>דף לו:</h2>
לא תתחתן בם [דברים ז']. בגמ' פ"ב דע"ז דאיסור חתנות לגוי אסור מן התורה. וק"ק דאמרי' [יבמות ע"ו ע"א] בגירותן אית בהו משום חתנות בגיותן לית בהו משום חתנות, והכא משמע וכן במס' ע"ז דבגיות נמי אית בהו חתנות, דפריך בנותיהן דאורייתא נינהו, משמע משום שנ' לא תתחתן בם קאמר. וי"ל דלא פריך משום לא תתחתן דאינו אלא בגירותן, אלא פריך מסיפא דקרא בתך לבנו וגו' וכתיב לא תקח וגו'.
